052-6273515 וואטסאפ אזור ירושלים, בנימין והמרכז כניסה לאזור האישי

מה זה אורתופוטו ולמה הוא לא סתם תמונה מלמעלה

ההבדל בין צילום אוויר רגיל למפה שאפשר למדוד עליה: איך מייצרים אורתופוטו, מה קובע את הדיוק ומתי צריך מודד מוסמך.

6 דקות קריאה · פורסם · מאת אליסף אפשטיין

צילום מהרחפן של מגרש נראה כמו מפה, אבל הוא לא מפה. אם תמדדו עליו את הגדר הקרובה למצלמה ואת הגדר הרחוקה, תקבלו שני אורכים שונים, גם כשבמציאות הן זהות. אורתופוטו פותר בדיוק את זה: זו תמונה אווירית שאפשר למדוד עליה מרחקים ושטחים, כמו על מפה.

תמונה רגילה מול אורתופוטו

כל תמונה מצולמת מנקודה אחת, ולכן יש בה פרספקטיבה: מה שקרוב למצלמה נראה גדול, ומה שרחוק נראה קטן. בתמונה בזווית זה בולט מאוד, אבל גם בתמונה שצולמה ישר למטה יש סטיות. גג של בניין גבוה קרוב יותר למצלמה מהכביש שלידו, ולכן נראה גדול יותר ומוזז ממקומו. בשולי התמונה רואים קירות ולא רק גגות, והעדשה מעוותת מעט את הקצוות. שטח עם עליות וירידות מוסיף עוד סטייה.

באורתופוטו כל נקודה מוצגת כאילו צולמה ישר מעליה. התוכנה מתקנת את ההטיה של המצלמה, את העיוות של העדשה ואת ההבדלים בגובה השטח. התוצאה היא תמונה עם קנה מידה אחד: מטר בפינה אחת של המפה שווה למטר בפינה השנייה.

צילום בזווית מול אורתופוטו שני ציורים של אותו מגרש, שבו שתי גדרות באותו אורך. מימין, בצילום בזווית, המגרש נראה כמו טרפז: הגדר הרחוקה נראית קצרה והגדר הקרובה נראית ארוכה, ולכן אי אפשר למדוד על התמונה. משמאל, באורתופוטו, שתי הגדרות נראות באותו אורך, ויש סרגל קנה מידה שבו כל קטע הוא 10 מטר, ולכן אפשר למדוד. צילום בזווית אורתופוטו רחוק: נראה קצר קרוב: נראה ארוך אי אפשר למדוד שתי הגדרות באותו אורך כל קטע: 10 מ' אפשר למדוד
מימין, צילום בזווית: שתי גדרות באותו אורך נראות באורכים שונים. משמאל, אורתופוטו: אותן גדרות נראות באותו אורך, ואפשר למדוד אותן לפי סרגל קנה המידה
מה בודקיםתמונה רגילה מלמעלהאורתופוטו
נקודת מבטמנקודה אחת, עם פרספקטיבהכאילו כל נקודה צולמה ישר מלמעלה
קנה מידהמשתנה בין חלקי התמונהאחיד בכל המפה
מדידת מרחק ושטחלא אמינהאפשרית, בגבולות הדיוק של המפה
מיקום גיאוגרפיאיןלכל נקודה יש קואורדינטות
שימוש טיפוסישיווק, תיעוד, התרשמותתכנון, מעקב, חישובים

איך מייצרים אורתופוטו

הטיסה

הרחפן טס מעל השטח בשורות מקבילות, הלוך וחזור, בגובה קבוע, ומצלם במרווחים קבועים. את המסלול מתכננים מראש, והרחפן מבצע אותו בעצמו. המטיס שומר על קשר עין, עוקב אחרי הסוללות ואחרי מה שקורה באוויר ובשטח.

החפיפה

כל נקודה בשטח צריכה להופיע בכמה תמונות. לכן כל תמונה חופפת חלק גדול מהתמונה שלפניה, וכל שורה חופפת את השורה שלידה. ההמלצה המקובלת בתוכנות מיפוי היא בערך 75% חפיפה בין תמונות באותה שורה, ובערך 60% בין שורות. חפיפה גדולה מאריכה את הטיסה, אבל חפיפה קטנה מדי משאירה חורים במפה, ואותם אי אפשר להשלים בלי לחזור לשטח.

מסלול טיסה למיפוי וחפיפה בין תמונות מימין, מבט מלמעלה על השטח: הרחפן טס בארבע שורות מקבילות, הלוך וחזור, ומצלם בכל נקודה לאורך השורה. משמאל, שני ציורים של חפיפה: שתי תמונות עוקבות באותה שורה חופפות בערך 75 אחוז, ותמונות בשורות סמוכות חופפות בערך 60 אחוז. מסלול הטיסה כל נקודה: תמונה אחת חפיפה בין תמונות חפיפה באותה שורה כ-75 אחוז חפיפה בין שורות כ-60 אחוז
מסלול טיסה למיפוי: הרחפן טס בשורות הלוך וחזור ומצלם בכל נקודה כחולה. כל תמונה חופפת בערך 75% מהתמונה הקודמת באותה שורה, ובערך 60% מהתמונות בשורה הסמוכה

העיבוד

תוכנת פוטוגרמטריה, כלומר מדידה מתוך תמונות, מוצאת את אותם פרטים בתמונות שונות. מההבדלים בין הזוויות היא מחשבת מאיפה צולמה כל תמונה ומה הגובה של כל נקודה בשטח. אחר כך היא פורשת את התמונות על פני השטח ומחברת אותן למפה אחת. בדרך נוצר גם מודל גבהים, שממנו אפשר לחשב נפחים. על זה יש מדריך נפרד: מודל תלת-ממד וחישוב נפחי עפר.

GSD: כמה סנטימטרים בכל פיקסל

GSD (Ground Sample Distance) הוא גודל השטח שפיקסל אחד במפה מכסה. כשה-GSD הוא 2 ס"מ, כל פיקסל מייצג ריבוע של 2 על 2 ס"מ על הקרקע. ככל שהרחפן טס נמוך יותר, ה-GSD קטן יותר והמפה מפורטת יותר. המחיר הוא יותר תמונות, יותר זמן טיסה ויותר זמן עיבוד.

לכן קודם מגדירים מה צריך לראות. למבט כללי על מגרש מספיק פירוט נמוך יותר. כדי לראות סדקים באספלט או סימונים קטנים על הקרקע צריך פירוט גבוה יותר, ולכן טיסה נמוכה יותר.

דיוק: נקודות בקרה ו-RTK

כדאי להבחין בין שני סוגים של דיוק:

  • דיוק פנימי: האם המרחקים בתוך המפה נכונים. במפה שעובדה כמו שצריך הוא בדרך כלל טוב גם בלי ציוד מיוחד.
  • דיוק מיקום: האם המפה יושבת במקום הנכון על פני כדור הארץ. ה-GPS הרגיל של רחפן לא מספיק לזה, ובלי בקרה המפה כולה יכולה לזוז בכמה מטרים.

כדי לקבע את המיקום יש שתי דרכים עיקריות, ואפשר לשלב ביניהן:

  1. נקודות בקרה קרקעיות: מסמנים על הקרקע כמה מטרות שרואים מהאוויר, ומודדים את המיקום שלהן בציוד מדידה מדויק. בעיבוד, התוכנה מצמידה את המפה אליהן.
  2. RTK: רחפן עם מקלט שמקבל תיקוני מיקום בזמן אמת ושומר מיקום מדויק לכל תמונה. זה מצמצם את הצורך בנקודות בקרה, ולפעמים מייתר אותו.

גם כשיש RTK, נהוג להשאיר כמה נקודות בדיקה: נקודות שנמדדו על הקרקע ולא שימשו בעיבוד. משווים אליהן את המפה המוגמרת, וכך יודעים מה הדיוק בפועל ולא רק על הנייר.

מתי צריך מודד מוסמך

מפה לצרכים רשמיים, כמו בקשה להיתר, רישום, תשריט או מחלוקת על גבול, נחתמת בידי מודד מוסמך. הרחפן יכול לספק את הצילום, והמודד אחראי למפה ולמדידות. השירות שאני מכין יכלול עבודה משותפת עם מודד מוסמך כשנדרשת מפה רשמית.

להרבה צרכים אחרים אורתופוטו עומד בפני עצמו:

  • אדריכלים ומתכננים: רקע עדכני של המגרש והסביבה לתכנון ראשוני.
  • קבלנים: מצב האתר בתאריך מסוים, ומעקב לאורך הפרויקט. ראו גם תיעוד התקדמות בנייה.
  • חקלאים: מפה עדכנית של החלקה, שמשמשת גם בסיס למפות צמחייה.
  • בעלי קרקע ורשויות: תמונת מצב של שטח פתוח, דרכים וגדרות.

מה לעשות עכשיו

שירות המיפוי של E.B.E עדיין בהכנה. אם יש לכם שטח שתרצו למפות, הצטרפו לרשימת ההמתנה בעמוד שירות המיפוי, ואעדכן כשהשירות ייפתח. כבר עכשיו כדאי לכתוב שם:

  • מיקום מדויק וגבולות משוערים של השטח, בקישור מגוגל מפות.
  • למה אתם צריכים את המפה, והאם היא אמורה לשמש לצורך רשמי.
  • איזה פירוט ואיזה דיוק נדרשים, אם אתם כבר יודעים.
  • האם יש מודד בפרויקט.

אורתופוטו נמסר בדרך כלל כקובץ GeoTIFF, שנפתח בתוכנות מיפוי (GIS) ושומר את המיקום של כל נקודה. על שאר סוגי הקבצים שמקבלים מרחפן יש מדריך נפרד: פורמטים של קבצים מרחפן.

מיפוי ומדידה (בקרוב)

אורתופוטו, מודל תלת-ממד וחישובי נפחים מצילום אווירי.

הצטרפות לרשימת ההמתנה

יש שאלה על המדריך? כתבו לי בוואטסאפ.