052-6273515 וואטסאפ אזור ירושלים, בנימין והמרכז כניסה לאזור האישי

מודל תלת-ממד וחישוב נפחי עפר מצילום רחפן

איך תמונות מהאוויר הופכות למודל תלת-ממדי, איך מחשבים ממנו נפח של ערימה או חפירה, ומה קובע אם המספר אמין.

4 דקות קריאה · פורסם · מאת אליסף אפשטיין

כמה מצע נשאר בערימה? כמה אדמה יצאה מהחפירה החודש? בהרבה אתרים מעריכים את זה בעין, סופרים משאיות או מזמינים מודד. רחפן מצלם את כל האתר בטיסה אחת, ומהתמונות אפשר לחשב נפח של כל ערימה ושל כל בור. המספר טוב בדיוק כמו ההכנה שלו, ועל ההכנה הזאת המדריך מדבר.

מתמונות למודל

הצילום דומה לצילום של אורתופוטו: הרחפן טס בשורות, וכל נקודה בשטח מופיעה בכמה תמונות. התוכנה מזהה את אותה נקודה בתמונות שונות, ומהזוויות השונות מחשבת איפה היא נמצאת במרחב. כשעושים את זה למיליוני נקודות, מקבלים כמה תוצרים:

  • ענן נקודות: מיליוני נקודות, לכל אחת מיקום, גובה וצבע.
  • מודל פני שטח: משטח רציף שמתאר את הגובה בכל מקום, כולל ערימות, מכונות ומבנים.
  • מודל תלת-ממדי מצולם: משטח שהתמונות נפרשות עליו, כך שאפשר לסובב אותו ולהסתכל מכל כיוון.

כדי לקבל גם קירות וחזיתות, מוסיפים בדרך כלל צילומים בזווית, כי מלמעלה רואים בעיקר גגות.

איך מחשבים נפח של ערימה

מודל פני השטח נותן את החלק העליון של הערימה. כדי לדעת כמה חומר יש בה, צריך גם את החלק התחתון: משטח הבסיס, כלומר הקרקע שעליה הערימה יושבת. התוכנה מחלקת את השטח לריבועים קטנים, מחשבת בכל ריבוע את הפרש הגובה בין פני הערימה לבסיס, ומסכמת.

חתך של ערימה וחישוב הנפח חתך צד של ערימת עפר על הקרקע. הקו הכחול העליון הוא פני השטח שהתקבלו מצילומי הרחפן, והוא עובר מעל הערימה. הקו האדום המקווקו מתחת לערימה הוא משטח הבסיס. הנפח של הערימה הוא כל מה שבין שני הקווים, והתוכנה מחשבת אותו כסכום של עמודות צרות. נפח הערימה בין שני הקווים פני השטח מהצילום משטח הבסיס מתחת לערימה
חתך של ערימה: הקו העליון הוא פני השטח שהתקבלו מהצילום, הקו המקווקו למטה הוא משטח הבסיס, והנפח הוא כל מה שביניהם

יש שתי דרכים עיקריות להגדיר את הבסיס:

  1. בסיס מטיסה קודמת. אם צילמו את השטח לפני שהערימה הונחה, פני הקרקע מהטיסה ההיא הם הבסיס. זו הדרך המדויקת יותר.
  2. בסיס משוער מהשוליים. מסמנים קו סביב רגל הערימה, והתוכנה מותחת משטח בין נקודות הקו. זה עובד טוב כשהקרקע מתחת שטוחה יחסית. אם יש שם שקע, רמפה או שארית של חומר ישן, המספר יזוז.

בחפירה ובמילוי ההיגיון זהה, רק הפוך: משווים את פני השטח היום לפני השטח המקוריים או לתכנון, ומקבלים כמה נחפר וכמה מולא.

מה קובע אם המספר אמין

בבדיקות שפורסמו, חישובי נפח מצילום רחפן עם בקרה טובה יצאו בטווח של אחוזים בודדים ממדידה קרקעית או מסריקת לייזר. כדי להגיע לזה, צריך לשים לב לכמה דברים:

גורםלמה זה משנה
נקודות בקרה או RTKבלי בקרה הגבהים יכולים לזוז. שגיאה של 2 ס"מ בגובה, על שטח של 1,000 מ"ר, היא 20 מ"ק
הגדרת הבסיסבסיס שגוי מוסיף או מוריד חומר מכל הערימה
גובה הטיסהטיסה גבוהה מדי מטשטשת את השוליים ואת המדרונות
צמחייה ומיםהתוכנה לא רואה את הקרקע מתחת לצמחייה, ומים ומשטחים מבריקים משבשים את המודל
תנועה באתרמשאית או מעמיס שזזים בזמן הטיסה יוצרים רעש במודל
צורת הערימהדפנות תלולות וחללים מתחת לשפה קשים לשחזור

בפועל זה אומר: לקבע נקודות בקרה באתר, לטוס כשהאתר שקט, למשל לפני תחילת העבודה, ולתעד איך הוגדר הבסיס בכל חישוב.

השוואה לאורך זמן

היתרון הגדול של מדידה מהאוויר הוא שקל לחזור עליה. טיסה כל שבועיים או כל חודש מראה כמה חומר נכנס ויצא, איך מתקדמות עבודות העפר, והאם יש פער בין מה שדווח למה שקרה בשטח. כדי שההשוואה תהיה הוגנת, כל הטיסות צריכות להשתמש באותה מערכת קואורדינטות, באותן נקודות בקרה ובאותו בסיס.

זה משתלב עם תיעוד התקדמות בנייה ועם תיעוד מצב קיים לפני עבודות: אותה טיסה יכולה לתת גם תמונות וגם מספרים.

למי זה מתאים

  • מחצבות ומגרסות שעוקבות אחרי מלאי.
  • מגרשי חומרים: חול, חצץ, מצע ואדמה.
  • קבלני עפר ותשתיות שצריכים כמויות של חפירה ומילוי.
  • אתרי בנייה שרוצים תמונת מצב במספרים, ולא רק בתמונות.

מה לעשות עכשיו

שירות המיפוי והנפחים של E.B.E עדיין בהכנה. אם יש לכם אתר שמתאים, הצטרפו לרשימת ההמתנה בעמוד שירות המיפוי, ואעדכן כשהשירות ייפתח. כדאי לכתוב שם:

  • איפה האתר ומה רוצים למדוד: ערימות, חפירה או את שניהם.
  • האם צריך מדידה חד-פעמית או מעקב קבוע.
  • האם יש מדידה קודמת של פני הקרקע, ובאיזו מערכת קואורדינטות.
  • האם יש מודד בפרויקט, ומי מנהל העבודה שאיתו מתאמים טיסה באתר.

מיפוי ומדידה (בקרוב)

אורתופוטו, מודל תלת-ממד וחישובי נפחים מצילום אווירי.

הצטרפות לרשימת ההמתנה

יש שאלה על המדריך? כתבו לי בוואטסאפ.