מפות צמחייה (NDVI): איך רואים מלמעלה שהשדה סובל
מה מודדת מפת NDVI, למה צריך בשבילה מצלמה מיוחדת, אילו בעיות היא מרמזת עליהן ולמה היא מפנה לסיור בשטח ולא נותנת אבחנה.
כשרואים בעין שחלקה בשדה מצהיבה, הבעיה כבר שם כמה ימים, ולפעמים שבועות. צמח שנמצא בעקה משנה את האופן שבו הוא מחזיר אור עוד לפני שהשינוי ברור לעין. מפת צמחייה מהאוויר מראה את השינוי הזה על כל החלקה, ומסמנת איפה כדאי ללכת לבדוק.
מה צמח עושה עם האור
הכלורופיל, הפיגמנט הירוק בעלה, בולע אור אדום ומשתמש בו לפוטוסינתזה. במקביל, המבנה הפנימי של עלה בריא מחזיר בחוזקה אור בתחום האינפרה-אדום הקרוב (NIR), שנמצא ממש מעבר לאדום ולכן לא נראה לעין.
כשהצמח סובל, שני הדברים משתנים: הוא בולע פחות אדום, כי יש פחות כלורופיל פעיל, והוא מחזיר פחות אינפרה-אדום, כי מבנה העלה נפגע או שיש פחות עלים. ההבדל בין שני הערוצים מצטמצם, וזה מה ש-NDVI מודד.
איך מחשבים NDVI
NDVI הוא ראשי תיבות של Normalized Difference Vegetation Index, מדד צמחייה מנורמל. החישוב פשוט:
NDVI = (NIR − Red) / (NIR + Red)
NIR הוא האור באינפרה-אדום הקרוב, ו-Red הוא האור האדום. במילים: לוקחים את ההפרש בין השניים, ומחלקים בסכום שלהם. החלוקה מנטרלת את עוצמת התאורה הכללית, ומשאירה רק את היחס. התוצאה היא מספר בין מינוס 1 ל-1, וכל פיקסל במפה מקבל ערך:
| ערך NDVI בערך | מה יש בדרך כלל בפיקסל |
|---|---|
| מתחת לאפס | מים |
| 0 עד 0.2 | אדמה חשופה, אבנים, כבישים |
| 0.2 עד 0.6 | צמחייה דלילה, צעירה או חלשה |
| מעל 0.6 | צמחייה צפופה וחיונית |
הטווחים האלה הם הכוונה כללית. מה נחשב "נמוך" תלוי בגידול, בשלב הגידול ובמצלמה. לכן מסתכלים בעיקר על ההבדלים בתוך אותה חלקה, ולא על מספר בודד.
למה צריך מצלמה מיוחדת
מצלמה רגילה מצלמת אדום, ירוק וכחול, בדיוק כמו העין. היא לא מודדת אינפרה-אדום קרוב באופן נפרד, ולכן אי אפשר לחשב ממנה NDVI אמיתי. יש מדדים שמחשבים מתמונה רגילה, אבל הם פחות אמינים.
מצלמה רב-ערוצית (מולטי-ספקטרלית) מצלמת כמה ערוצים צרים בנפרד, כולל אדום ואינפרה-אדום קרוב. כדי שאפשר יהיה להשוות בין טיסות, משתמשים גם בכיול: מצלמים לוח ייחוס עם החזר ידוע לפני הטיסה ואחריה, ורבות מהמערכות כוללות גם חיישן שמודד את עוצמת האור במהלך הטיסה. בלי כיול, יום מעונן נראה כמו שדה חלש.
נהוג לטוס בשעות האמצע של היום, כשהשמש גבוהה, ובתנאי תאורה יציבים ככל האפשר. הצילום עצמו דומה לצילום של אורתופוטו: שורות של תמונות חופפות שמתחברות למפה אחת.
ומה עם לוויין
יש תמונות לוויין חינמיות שמהן מחשבים NDVI, ברזולוציה של כעשרה מטרים לפיקסל. לחלקה גדולה זו התחלה טובה. רחפן נותן פירוט של סנטימטרים בודדים, טס מתחת לעננים ובתאריך שאתם בוחרים, ורואה הבדלים בין שורות ואפילו בין עצים בודדים.
על מה המפה מרמזת
אזור עם NDVI נמוך מהסביבה אומר שהצמחייה שם פחות צפופה או פחות חיונית. הסיבות יכולות להיות שונות מאוד:
- מחסור במים: טפטפת סתומה, קו השקיה פגום, לחץ נמוך בקצה הקו.
- עודף מים: אזור נמוך שבו מים עומדים, או ניקוז גרוע.
- מחלה או מזיק: לעיתים קרובות מתחיל כמוקד ומתפשט.
- בעיה בהזנה: כשהיא באמת מגבילה את הצמיחה.
- בעיה בקרקע: הידוק, מליחות, או קרקע שונה בחלק מהחלקה.
- בעיה בהקמה: נביטה חלשה, זריעה לא אחידה, צמחים שנפגעו בשתילה.
הצורה של האזור החלש עוזרת לנחש. רצועה ישרה לאורך שורה מרמזת על השקיה. כתם עגול שגדל משבוע לשבוע מרמז על מחלה או מזיק. אזור שחוזר על עצמו בכל עונה מרמז על הקרקע.
מתי בעונה
- בתחילת העונה הצמחים קטנים והקרקע תופסת את רוב הפיקסל, ולכן NDVI נמוך בכל מקום. כאן המפה טובה בעיקר לבדיקת נביטה ואחידות הקמה.
- באמצע העונה המפה הכי שימושית. הצמחייה מספיק מפותחת כדי להשוות בין אזורים, ועדיין יש זמן לתקן.
- כשהצמחייה סגורה וצפופה ערכי NDVI מתקרבים לתקרה, והמדד מפסיק להבחין בהבדלים. בשלב הזה יש מדדים אחרים שמתאימים יותר.
היתרון האמיתי הוא בסדרה: כמה טיסות לאורך העונה, באותם תנאים ועם כיול, מראות לאן כל אזור הולך. אם מתקנים קו השקיה, הטיסה הבאה מראה אם הרצועה החלשה התאוששה.
מה לעשות עכשיו
שירות מפות הצמחייה של E.B.E עדיין בהכנה. אם יש לכם חלקה, מטע או כרם שתרצו לנטר, הצטרפו לרשימת ההמתנה בעמוד שירות החקלאות, ואעדכן כשהשירות ייפתח. כדאי לכתוב שם:
- מיקום החלקה וגודלה, בקישור מגוגל מפות.
- מה הגידול, ומתי נזרע או נשתל.
- האם יש בעיה שאתם כבר חושדים בה, ואיפה.
- האם תרצו טיסה אחת או מעקב לאורך העונה.
מתעניינים גם בריסוס מהאוויר? ראו ריסוס ברחפן: מה זה ולמי זה מתאים.
יש שאלה על המדריך? כתבו לי בוואטסאפ.